ספיגת מכה מיריבך - סביר שתהדוף אותך לאחור. מכאן, אתה יכול לשמר את זיכרון הכאב ולפתח פחד; ואתה יכול להניח למה שקרה כרגע ולהיזכר למה אתה בכלל כאן, ומה ברצונך להשיג.
אבל מה שעוד אפשר, הוא לשלב בין שניהם: להיזכר בכאב, להעמיק בו, ולגייסו להמשך הדרך. כי הכאב יכול להיות הדלק העוצמתי ביותר להגשמת כל חלומותיך.
לעיתים קרובות כשאנו חווים כאב אישי, מתחשק לנו לשבור כלים, לפתוח בריצה, להכות במשהו. זו האנרגיה שאצורה ועצורה בנו! למה לעצור אותה מלהתפרץ?
נדרשת לנו בהירות, אף במידה מינימלית, לגבי שאיפת צמיחה בחיינו, לטובתה נגייס את הכאב הזה. מה אנו רוצים להיות? כוכבים על במה? מנהיגי קהילה? מייסדי שיטה כלשהי? לא תהיה דרך מהירה יותר להגיע לשם, מאשר להשתמש בכאב כדי למצות את עוצמתנו.
לא להתעלם ממנו - להכיר בו.
לא לתת לו לדעוך - לשלוט בו.
לא לוותר עליו - לתת לו תפקיד מרכזי בדרך שבחרנו ללכת בה.
מוקדש לרינת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה