האגרוף היכה בו מבלי שהוא הבין מאיפה זה הגיע לו, וסלל את הדרך למכה הבאה, שסיימה את הקרב. רגע אחד הוא שלט לגמרי במתרחש, וברגע השני המצב התהפך: הפתעה גמורה, שהובילה לאיבוד ריכוז, איבוד שיווי משקל - ואז למצב חדש לגמרי: סוף הקרב. לרעתו.
מהו מקור ההפתעה? שהרי אם נדע לטפל בה משורשיה - נוכל להימנע ממנה לגמרי.
התשובה היא: התפישה שלנו. לולא היה בטוח שהוא שולט במתרחש - האגרוף לא היה מפתיע אותו מלכתחילה.
הפתעות שליליות והפסדים מתרחשים כאשר אנו מתווכחים עם המציאות, במקום לחוות אותה כמו שהיא. אנו מתווכחים עמה, כי לתפישתנו הדברים אמורים להתקיים בדרך מסוימת.
איך יראו המצבים בחיינו לו היינו נקיים מתפישות קודמות? איך ילדים, שהם נעדרי תפישות - מקבלים חוויות שליליות? ומה יש בהשתחררות מתפישות אלו כדי לחזק ולהגדיל עשרות מונים את יכולותינו להתמודד עם אתגרי היומיום?
מוקדש לסיימון J
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה