צעד אחר צעד, אנחנו מתקדמים בצעדת החיים. ברור לכולנו שלא נוכל לראות את סוף המסלול אם לא נעזוב את נקודת ההתחלה; אם לא נניח את העבר מאחורינו.
אבל בניגוד לדעה שנשמעה בפניי לא פעם - אין הכרח להניח לעברך כדי להמשיך הלאה. ויותר מכך - ההכרח הוא להמשיך ולשאתו.
מתאמן הקראטה נמדד על מה שהוא מביא לעולם בשלוש הרמות השונות - הגופנית, המחשבתית והרוחנית. בשלוש רמות אלו - כל הזמנים אחד הם. ההתנערות מהעבר כמוה כויתור על קרון המקשר בין שאר קרונות רכבת.
בטיולי הטבע, אני נוטה להעדיף מסלולים מעגליים: זה מזכיר לנו כמה חשובה יכולה להיות עבורנו נקודת ההתחלה.
מוקדש לענת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה