"דרך הלחימה אף-פעם אינה מבוססת על בחירה אישית או על העדפות, אלא על שינויים רגעיים מתמידים"
ברוס לי
מדי כמה אימונים, כשלומדים תנועה חדשה, מעז לו תלמיד אחד לרטון ולציין, ש"אבל זה לא נוח ככה, אי אפשר לעשות את זה ככה?".
"לא", אני עונה בקרירות, למרות שבתוכי אני כמעט משועשע.
אבל באותו הרגע אני חי את הספק הזה. מה גרם לו לשאול את השאלה הלכאורה-מגוחכת הזו? האם לסכם זאת בפינוק? או שיש פה משהו שבאמת שווה להתייחס אליו קצת אחרת?
אומרים שבדרגות זוטרות באומנות הלחימה - הטכניקה מאוד חשובה; וכשאתה מתבגר ומתקדם - הטכניקה מפנה מקומה לתחושת הטבעיות של הגוף שלך. אז האם שאלתו של הילדון הזה מצביעה על תכונות הבוגרות לגילו בכמה עשורים? האם הוא כבר בשל ללימוד מסוג אחר?
רעיון נחמד, אבל אני סבור שלא. לפני שנגיע לרמת שליטה במה שאנו עושים כיום - אין מקום לבחירה חופשית. אל ננצל את זכותנו בטרם עת. אנו רשאים לבחור לעצמנו את הדרך בכל זמן, אך עלינו לעשות זאת ממקום של עוצמה, ולא ממקום רפה; שמא זכותנו לבחור תינעץ כמקל בגלגלי מרכבתנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה