"יודע מה הבעיה האמיתית?" שאל אותי הגרוש עם הילדה באמצע שיחה בשעות הקטנות, בעומדו לגלות לי את הסוד, בראייתו, לזוגיות טובה (...).
"שאנחנו מתייגים דברים. וברגע שאנחנו מתייגים אותם, ונותנים להם שם - לעולם יותר לא נצליח ליהנות מהם".
ממש לא היה ברור לי איך זה מתלבש על זוגיות. הוא נתן דוגמא מעולם הקראטה (הוא מאמן בעצמו), ותיאר איך ילד מתפעל מתצוגה יפה של תרגיל או של תנועה מרהיבה חדשה. אבל ברגע שמלמדים אותו לבצע את התרגיל, ומכנים את התרגיל הזה בשם - הילד כבר יבצע אותו אוטומטית ולא יתפעל מפאר היצירה. "גם מהשמים ומהירח הילדים מתפעלים בהתחלה, עד שאנחנו המבוגרים נותנים להם שמות, ובזאת מעקרים אותם מייחודיותם הקיומית", הבהיר בסוף.
"מה האופציה?" שאלתי, מתוך ידיעה שאנחנו הרי חייבים לתייג דברים, כך מוחנו פועל !
"פשוט להיות שם. אל תיתן לזה שם, ותשכח את השם שאתה מכיר לזה;
"כשתצליח לראות את הרגע כמו שהוא, מבלי להשליך את ניסיונך הקודם עליו - כבר תראה שהאוכל שלה יותר טעים לך...".
מוקדש לריקי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה