"כמה עוצמה הייתה יכולה להיות לי אם הייתי שם, במקום ההוא, בתפקיד הזה... כי משם - הייתי יכול לשנות את העולם!". רובנו אמרנו לעצמנו את המשפט הזה לא פעם. ועצם המחשבה על כך הייתה מזרימה בנו אנרגיות אחרות, של עשייה, של פעלתנות, של עילוי אפילו. רק לומר את הטייטל הנכסף הזה בצמוד לשם שלנו עשה לנו יותר שרירים בידיים.
כשנערכים מחנות-אימונים בין-לאומיים, ומגיע אשף הקראטה התורן ששמו הולך לפניו – היו הציפיות שלנו המתאמנים ממנו בשמיים. בדיוק בגלל זה, ברוב הפעמים, האימונים שהוא העניק לא עלו על ציפיותינו, ויצאנו מאוכזבים. לעומת זאת, כשבאותו המחנה היה מגיע מאמן צעיר שקיבל את הבמה כדי להיכנס ל"ברנז'ה" – בגלל מעמדו הנמוך היינו יוצאים נלהבים מאימון איתו, דווקא עם ה"חדש" הזה שלא ציפינו ממנו...
אל תחכה להיות במקום הגבוה הזה, הנכסף הזה; אל תחכה לקבל את התואר. עשה כעת, ממקומך בהווה. תתפלא לגלות שהעוצמה של מעשיך, למרות ששאפת לממש אותם רק כשתהיה "שם גבוה למעלה" – שמה את כל אנשי החזון בכיס הקטן.
מוקדש למורן
אביב
השבמחקאיזו כתיבה מדהימה...עשית לי את היום,אכן בכל תפקיד אדם יכול לעשות עולם ומלואו..
באהבה, מורן.