שנינו התקדמנו לאותו הכיוון. הוא במכוניתו ואני ברגל. הוא חלף על פניי, ולא יכולתי שלא לחשוב: "למה הוא לא הציע לי להצטרף אליו? הרי הוא יודע שיעדנו זהה..."
מיד ראיתי באיזו קלות אני מתדרדר לַ"איחולים הלבביים" האלו שאנחנו מדקלמים היטב לעצמנו על מכרים שאכזבו אותנו בהתנהגותם.
***
הקרב התחיל בקידה המסורתית, ומיד עם מתן הסימן מהשופט הסתער אדום-השיער בשאגה ושחרר בעיטה שפגעה, שלא במתכוון ובאופן החורג מחוקי התחרות, במפשעתו של יריבו. הכעס והבושה שאחזו את הנפגע השתלטו על רוחו ותפסו הם את הפיקוד על המשך הקרב.
***
התנהגותנו בנויה ממעגלים שסופם ידוע מראש: רגש, שמוליד פעולה, שמולידה את תגובת הסביבה, שמלבה בחזרה את הרגש עוד יותר. כשזה מתחיל כך - זה כמעט אף פעם לא יקדם את מטרתנו, ולעיתים קרובות אף יצא משליטתנו.
תבוא נקי. תשבור את המעגל. יש לך את מנגינת החיים שלך - בטא אותה כל יום מחדש, ובחר לוותר על הריקוד לקול חלילם של אחרים.
כמה חכמה יש פה!
השבמחק