איך נראה קרב כשהמטרה היא מדליה? ואיך הוא ייראה כשהמטרה היא להציל את חייך? ומעניין אם יהיה הוא שונה אם חיי ילדיך או קרוביך תלויים בו.
הכוח שיֵצא ממך בתחרות איננו דומה כהוא זה למה שיתפרץ ממך כמי שמושיע את מי שבראייתך זקוק לעזרה. אתה עצמך מהווה תמריץ זניח אלפי מונים עבורך, מאשר אדם אהוב, בסיטואציה של מאבק לניצחון.
מטרות שונות - אנרגיות שונות. וכל האנרגיות הללו בתוכנו בכל זמן נתון.
ומה אם אומר שבכוחנו "לתכנת" את מוחנו למצב שבו מידת האנרגיות שיצאו מאיתנו כשאנחנו ניצבים בפני אתגר היא תמיד המקסימלית? האם הייתם מעזים לבחור בחיים כאלו?...
יפה, אהבתי
השבמחק